קיבלתם החלטה להקים עסק? בשלב זה עולה השאלה מהי צורת ההתאגדות המתאימה ביותר עבורכם. קיימות צורות התאגדות שונות, כאשר לכל צורת התאגדות יש את היתרונות והחסרונות שלה מבחינת עלויות, היבטי מיסוי, אחריות, דרך ניהול העסק ואופן קבלת ההחלטות בו, חלוקת רווחים ועוד.
להלן נביא בפניכם סקירה כללית של הנושא, המתייחסת לצורות ההתאגדות הנפוצות. חשוב לזכור, כי ההחלטה בדבר צורת ההתאגדות תלויה בנתונים הייחודיים והפרטניים שלכם ושל העסק שברצונכם להקים, ולפיכך מומלץ לקבל יעוץ מקצועי, בפרט בהיבטי מיסוי, טרם קבלת החלטה.
1. עוסק מורשה / פטור
עסקים קטנים, ובעיקר כאלה שאדם אחד בלבד עומד מאחוריהם, בוחרים פעמים רבות להתנהל במסגרת של "עוסק מורשה" או "עוסק פטור". המונחים עוסק מורשה ועוסק פטור לקוחים מחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ומן התקנות שהותקנו מכוחו.
על פי החוק, "עוסק" הינו "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי"
"עוסק מורשה" מוגדר כ"עוסק שנרשם לפי סעיף 52 או לפי סעיף 58 ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים"
ואילו "עוסק פטור" מוגדר כ"עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 99,006 שקלים חדשים לשנה (נכון לשנת 2016) או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר".
כלומר, עוסק פטור הינו מי שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על הסכום הנקוב בחוק, ובתנאי נוסף כי אינו נמנה על רשימת העוסקים המוגדרים בתקנות כ"עוסקים מורשים".
תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו – 1976 מגדירות את העסקים הבאים ככאלה החייבים להירשם כעוסקים מורשים, גם אם מחזור העסקאות שלהם נמוך:
" (1)בעל מקצוע חופשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית; וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד [השירותים על פי תקנה זו כוללים בנוסף "מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה, פישור, […] או חברות בועדות שהוקמו על פי דין"]
(2) רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיוטרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;
(3) בעל בית ספר לנהיגה על פי רשיון שניתן לפי סעיף 15 לפקודת התעבורה
(4) בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ"ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס.
(5) סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין; […]
(6)סוחר רכב ומתווך רכב; […]
(7)חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות;
(8) אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות"
זכויותיו וחובותיו של עוסק מורשה לעומת עוסק פטור:
- עוסק מורשה מדווח פעם בחודשיים למע"מ (או פעם בחודש, ממחזור עסקאות מסויים ומעלה). לעומתו, עוסק פטור מגיש הצהרה למע"מ פעם בשנה ביחס למחזור עסקאותיו, וכל עוד לא הגיע לתקרה על פי החוק הוא יכול להמשיך וליהנות ממעמדו כעוסק פטור.
- עוסק מורשה גובה מע"מ מלקוחותיו, ומנגד רשאי לקזז את המע"מ בגין ההוצאות שלו. לעומתו, העסקאות של עוסק פטור (למעט עסקאות מקרקעין) פטורות ממע"מ, הוא אינו גובה מע"מ מלקוחותיו, ומנגד הוא אינו רשאי לקזז מע"מ בגין הוצאותיו, כך שכדאיות הרישום כעוסק פטור תלויה בין היתר ברמת ההוצאות.
הרישום כעוסק מורשה ואופן ניהול החשבונות הוא פשוט יחסית.
החסרון העיקרי של צורת רישום זו הוא כי עוסק מורשה נושא באופן אישי בכל החובות וההתחייבויות של העסק, ואין ביכולתו לפעול כ"ישות משפטית נפרדת" וליהנות מהגנה על נכסיו הפרטיים, כך שאם רמת הסיכון בניהול העסק גבוהה יש לקחת זאת בחשבון.
2. שותפות
יזמים המקימים עסק חדש יכולים להתאגד יחדיו כשותפות עסקית.
לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, "שותפות" הינה "חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות";
"קשרי שותפות" הינם "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר"
כלומר, אין דרישה לפי הפקודה לקיומו של הסכם שותפות. בהיעדר הסכם, יחולו על קשרי השותפות החובות והזכויות המפורטות בפקודה. על חלק מהוראות אלה ניתן להתנות במסגרת הסכם ייעודי בין השותפים שיגדיר בין היתר את אופן הניהול של השותפות על פי תפישתם ורצונם.
השותפות מוגבלת ל-20 שותפים בלבד (למעט שותפות במשרדי עו"ד ורו"ח, המוגבלת ל-50). שותפות שהוקמה לשם ניהול עסק חייבת ברישום בתוך חודש מיום הקמתה. פירוט נוסף ראו כאן [הפניה לחובות הרישום]. כמו כן, השותפות חייבת בתשלום אגרה שנתית.
השותפות כשרה לפעולות משפטיות שונות, אולם בשונה מחברה בע"מ, בשותפות רגילה (שותפות כללית) השותפים אחראים לכל חובות השותפות ביחד ולחוד, וניתן לשלוח יד לנכסיהם הפרטיים.
לעומת זאת, אם היזמים יקימו שותפות מוגבלת, על שותפות כזו לכלול שותף כללי אחד לפחות החב בכל חיוביה באופן מלא, ואילו השותף או השותפים הנוספים יכולים להיות שותפים מוגבלים, שאינם חבים בחיובי השותפות אלא כדי שיעור הסכום שהכניסו להון השותפות.
שותפות מוגבלת, בניגוד לשותפות כללית, מחוייבת בקיום הסכם בכתב. נוכח אחריותו המוגבלת שותף מוגבל הוא אינו רשאי להשתתף בניהול עסקי השותפות ואין כוחו יפה לחייב את השותפות, וניהול השותפות המוגבלת ייעשה ע"י השותף הכללי בלבד.
3. חברה בע"מ
ככל שהעסק גדול יותר מבחינת היקף פעילותו והכנסותיו, מערב מספר שותפים או עובדים רב יותר, או מקיים פעילות בעלת רמת סיכון גבוהה יותר, כך עולים היתרונות ברישומו כחברה בע"מ.
על פי חוק החברות, תשנ"ט-1999 כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור. חברה יכולה להיות חברת אדם אחד, עם בעל מניה אחד.
"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד", כלומר החברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה, שיכולה בין היתר להתקשר בחוזים, לתבוע ולהיתבע.
בחברה בערבון מוגבל אחריותם של בעלי החברה מוגבלת לכלל נכסיה בלבד. במקרים חריגים בלבד, בהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של חברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר, בית המשפט רשאי "להרים את מסך ההתאגדות" ולייחס חוב של חברה לבעל מניות בה.
על מנת להקים חברה בישראל יש לנסח תקנון לחברה, למנות דירקטורים ראשונים ולהגיש בקשה לרישומה לרשם החברות.
החברה מנוהלת על ידי דירקטוריון החברה, אשר מוסמך לקבל את כל ההחלטות בקשר לפעילות החברה. תקנון החברה מסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם ובינם לבין החברה, והוא קובע, בין היתר, את שם החברה, מטרותיה, הונה הרשום, המניות וסוגיהן, האחריות של בעלי המניות, ונושאים נוספים שבעלי המניות מוצאים לנכון להסדיר כגון מספר הדירקטורים, זכויותיהם וחובותיהם של בעלי המניות, אופן חלוקת הרווחים בחברה, דרכי הניהול של החברה ועוד.
הקמת חברה כרוכה בעלויות לא מבוטלות, בין היתר בגין אגרת רישום, אגרה שנתית, הנהלת חשבונות מורכבת, ליווי רו"ח ועו"ד, הגשת דו"חות שנתיים ועדכונים שונים ועוד.
יחד עם זאת, להקמה של חברה בע"מ יתרונות רבים, בהם עקרון האישיות הנפרדת, יצירת תדמית עסקית יציבה, קיום מגוון אפשרויות לגיוס משקיעים ומימון בנקאי, שיעור מס חברות מופחת וחסכון בתשלומי ביטוח לאומי.
** מאמר זה הינו מאמר שני בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".
למאמרים נוספים בסדרה:
1 – איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם
4 – רישוי עסקים
** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.
לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות, ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.