החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגים של צוואות:
1 – צוואה בכתב יד
המצווה יכול לערוך מסמך, הכתוב כולו בכתב ידו, במסגרתו יקבע את רצונו באשר למה שייעשה ברכושו לאחר מותו.
להלן הדרישות שמציב החוק ביחס לצוואה בכתב יד:
(1) על הצוואה כולה להכתב בכתב ידו של המצווה,
(2) על המצווה לרשום בכתב ידו את תאריך עריכת הצוואה,
(3) על המצווה לחתום על הצוואה.
צוואה בכתב יד אינה מומלצת, משום שלרוב היא מנוסחת בידי המצווה, ללא הסתייעות בעו"ד מומחה ומנוסה בתחום, ולכן עלולים ליפול בה פגמים אשר יביאו לפסילתה או למימושה באופן שאינו תואם את הכוונה והרצון האמיתיים והמלאים של המצווה.
2 – צוואה בעדים
להלן הדרישות שמציב החוק ביחס לצוואה בעדים:
(1) צוואה בעדים תהיה בכתב,
(2) הצוואה תצוין בתאריך,
(3) הצוואה תיחתם ביד המצווה,
(4) חתימת הצוואה תהיה בפני שני עדים, לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
על העדים לצוואה להיות עדים כשרים – קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה. כמו כן, פרט למקרה של צוואה בעל פה אם הצוואה מזכה עד לעשייתה – הצוואה בטלה, כלומר עד כשר הוא כזה שאינו נהנה מן הצוואה ואינו בעל עניין בה.
צוואה בעדים מהווה את הסוג הנפוץ ביותר של צוואה, הנערך לרוב ע"י עו"ד מומחה ומנוסה בתחום, שיכול לתת ללקוח רמת בטחון גבוהה יותר ביחס לתקפות צוואתו לאחר מותו.
3 – צוואה בפני רשות
להלן הדרישות שמציב החוק ביחס לצוואה בפני רשות:
(1) "רשות" לעניין הצוואה יכולה להיות אחד מאלה: שופט, נוטריון, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, חבר של בית דין דתי
(2) הצוואה תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני הרשות או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי הרשות
(3) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי הרשות או כפי שהוגשו לידיה, לפי העניין, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והרשות הרלבנטית תאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
אם הצוואה נכתבה בלשון שהמצווה אינו מבין, היא תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא מבין, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.
צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושהצוואה נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה.
האלמנטים הצורניים הנדרשים בצוואה בפני רשות פחותים, המחוקק רואה בעצם המעמד בפני הגורמים המוגדרים כ"רשות" כעדות לגמירת דעתו של המצווה.
4 – צוואה בעל פה ("שכיב מרע")
אדם הנוטה למות או הרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, בסכנת חיים, רשאי לצוות בעל פה, בהתאם לתנאים הבאים:
(1) הצוואה בעל פה צריכה להיות בפני שני עדים המבינים את לשון המצווה
(2) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים, שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה, כאשר כל הפעולות הללו ייעשו בסמוך ככל האפשר לאחר שניתן לעשותן.
חשוב לציין, כי צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה כאשר המצווה עודנו בחיים.
** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.
** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.
לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.