רישוי עסקים

רישוי עסקים

החלטתם להקים עסק? חשוב שתדעו – קיימים סוגים של פעילויות או עסקים שקיומם טעון קבלת רשיונות או היתרים מגופים ממשלתיים או עירוניים.

כך, למשל, חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, והצווים מכוחו קובעים רשימה של עסקים המחויבים בקבלת רשיון עסק. רשיון זה ניתן על ידי העירייה או המועצה המקומית/האזורית שבשטח שיפוטה נמצא העסק וכפוף לעמידה בדרישות שונות.

חוק רישוי עסקים נועד להגן על אינטרס הציבור ולהבטיח, בין היתר, שמירה על איכות הסביבה, על שלום הציבור ובטיחותו, על בריאות הציבור ועל קיום דיני התכנון והבניה והכבאות.

לשם הבטחת מטרות אלה, החוק מגדיר דרישות מקדמיות ביחס לסוגים מסוימים של עסקים או פעילויות עסקיות, ביניהם: מכירת משקאות משכרים; עסקי רוכלות; מקומות לעריכת משחקים; קייטנות; מכוני כושר; עסק של אבזרי מין; אולמי שמחות, גני אירועים ודיסקוטקים; עסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים; "עינוג ציבורי" כגון הצגות, מופעים ריקודים, קרקס, משחק או ספורט.

עסקים טעוני רישוי

צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013, אשר הוצא מכוח החוק, מונה רשימה של עסקים שהינם טעוני רישוי, בהם:

  • עסקים בתחום הבריאות, הרוקחות והקוסמטיקה, לרבות: בתי מרקחת; עסקים ליצור או אחסון תמרוקים, או ליצור, אחסון, מכירה, חלוקה או הרכבה של תכשירים וציוד רפואי; טיפולים לא רפואיים בגוף האדם בתחום היופי הקוסמטיקה וכיוצ"ב; מעבדות רפואיות ולא רפואיות; מעבדות שיניים; חדרי מתים
  • עסקים בתחום הדלק והאנרגיה, לרבות: מילוי ותיקון מכלים ומיכליות של גז, אחסון, מכירתה, חלוקה ושינוע של דלק וגז; תחנות תדלוק דלק וגז; בתי זיקוק; מסופי דלק; חניון למכליות דלק; הכנה עיבוד ואחסון פחם; תחנות כוח
  • עסקים בתחום החקלאות ובעלי החיים, לרבות: בתי מטבחיים; גידול, אחזקה, טיפול, הצגה, חניטה, הזרעה הובלה וכיוצ"ב פעולות ביחס לבעלי חיים; הדברה; יצור אריזה אחסון מכירה או חלוקה של מזון לבעלי חיים, חומרי הדברה וחומרי רעל לשימוש חקלאי, תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי; וכן איסוף, הובלה עיבוד ומכירה של פסדים
  • עסקים בתחום המזון, לרבות: אחסון, מיון, הובלה ועיבוד ביצים; מדגרות; קיום עסק של בתי אוכל, הסעדה ובתי קירור למזון; עיסוק בבשר, עופות, דגים, בעלי חיים ימיים וחלקיהם; הובלת חלב; יצור, עיבוד, אריזה, אחסנה, הובלה, הפצה וחלוקה של מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם; עסקים למכר מזון ומשקאות לרבות משקאות משכרים
  • עסקים בתחום המים והפסולת, לרבות: טיפול בפסולת, מיונה, איסופה, הובלתה וסילוקה; מתקנים להפקה ולטיפול במי שתיה; עיבוד, טיהור, אחסון והובלה של שפכים וקולחין
  • עסקים בתחום מסחר ושונות, לרבות: אחסנה או חנות בשטח כמפורט בצו; מכבסה או ניקוי יבש; יצור רכיבים למכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה; מכר פרחים, צמחי נוי, זרעים ושתילים; ניהול קניון ועסקים בקניון; רוכלות; עסק של אבזרי מין; אולפני הקלטות אודיו; מכר מוצרי טבק
  • עסקים בתחום עינוג ציבורי, נופש וספורט, לרבות: אירוח ולינה; בתי אבות; שטח או גן לטיילים; גני חיות, פינות חי וספארי; פעילויות נופש במים; מכוני כושר; מקומות לעריכת משחקים, מופעים, ירידים, ריקודים ופעילויות בידור למיניהן; אצטדיונים ופעילויות ספורט; ואלות; קייטנות ומתקני שעשועים
  • עסקים בתחום הרכב והתעבורה, לרבות: העברות רכב; הובלות; הסעות; יצור, תיקון ושיפוץ כלי טיס; מכירה, השכרה, טיפול, יצור, שיפוץ, חניה או אחסנה לכלי רכב וציוד מכני הנדסי או לכלי שיט; מוסכים; רכבלים; מרכב תחזוקה לרכבות
    עסקים בתחום שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת, לרבות: מכירה, תיקון או אחסון של כלי נשק ותחמושת; מטווחים;; שירותי שמירה או איתור
  • עסקים בתחום התעשיה, המלאכה, הכימיה והמחצבים, לרבות: ליטוש ועיבוד אבני חן ויהלומים; חציבה כריה ועיבוד אבנים ומחצבים; בתי דפוס; עיסוק בטקסטיל ודברי הלבשה; בדשנים; בחומרי גלם לבניה ומוצרי בניה וחומרי גלם ומוצרים נוספים; בחומרי חיטוי או ניקוי; בחומרים מסוכנים וחומרי נפץ לרבות טיפול באריזות פסולת או מחזור; במתכת, עץ, פלסטיק, נייר ומוצריהם.

בקשה לקבלת רשיון או היתר

על פי החוק, אסור לאדם לעסוק בעסק הטעון רישוי אלא אם יש בידו רשיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי החוק ובהתאם לתנאיו.

לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז יש לצרף תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, בהתאם לתנאים המפורטים בתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000. רשות הרישוי או נותן האישור רשאים לדרוש ממגיש הבקשה מסמכים נוספים הדרושים לדעתם לצורך בדיקתה.

הרשיון או ההיתר עשויים להיות מותנים בתנאים. רשות הרישוי לא תיתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, אלא אם כן מצאה כי קוימו הוראות הנגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

ניהול עסק ללא רשיון או היתר כמפורט לעיל מהווה עבירה פלילית, והעוסק בכך עלול לעמוד בפני צווי סגירה, קנסות גבוהים ואף מאסר.

סיכום

לאור כל האמור, לפני הקמת עסק מומלץ לפנות ליחידה לרישוי עסקים ברשות המקומית הרלבנטית ולברר האם העסק טעון רישוי, ואם כן – כיצד יש להגיש את הבקשה, אילו מסמכים יש לצרף אליה ומה התנאים והדרישות לקבלת הרשיון או ההיתר.

מעבר למפורט לעיל בקשר לחובות מכוח חוק רישוי עסקים, חשוב לוודא, כי למבנה בו אמור להיות מופעל העסק ישנו היתר בניה כדין, וכן כי השימושים המבוקשים להתבצע בעסק תואמים את המותר על פי תכניות המתאר המקומיות החלות במקום ועל פי היתר הבניה כאמור.

בנוסף, חשוב לזכור, כי יתכן שקיים צורך בקבלת רשיונות או היתרים נוספים בהתאם לתחום הפעילות של העסק. בהקשר זה חשוב לבחון כל עסק או תחום פעילות לגופו.

** מאמר זה הינו מאמר רביעי בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

2 – עוסק, שותפות או חברה?

3 – חובות הרישום של עסק חדש

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות, ​ ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

חובות הרישום של עסק חדש

חובות הרישום של עסק חדש

החלטתם להקים עסק? חשוב שתדעו – כל עסק חדש חייב ברישום. חובות הרישום תלויות בצורת ההתאגדות של העסק וכוללות בין היתר רישום במע"מ, במס הכנסה, בביטוח לאומי וכן אצל רשם החברות או השותפויות, לפי העניין.

1. רישום במע"מ

לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, כל עוסק [מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, בין אם הוא יחיד, שותפות או חברה], מלכ"ר ומוסד כספי חייבים ברישום. הרישום הינו במשרד המע"מ האזורי הקרוב למקום העסק או הפעילות העסקית, והוא חייב להתבצע לא יאוחר מהיום שבו החלה הפעילות העסקית.

להלן המסמכים שיש להציג בעת הרישום, בתלות בצורת ההתאגדות של העסק:

עוסק (יחיד) יציג:

  • טופס רישום מלא וחתום על כל פרטיו
  • תעודת זהות
  • חוזה קנייה/שכירות של מקום העסק
  • אסמכתא על קיום חשבון הבנק של העסק. במקרה של חשבון בנק משותף – על בן/בת הזוג למלא ולחתום על הצהרת חשבון בנק משותף. על בן/בת הזוג להגיע לתחנת מע"מ לצורך חתימה, או לחתום אצל המייצג
  • מסמכים נוספים, המעידים על הקמת העסק ופעילותו כמו חשבוניות רכישת רכב, חשבוניות רכישת ציוד לעסק, היתרי בניה וכדומה

שותפות תציג:

  • טופס רישום מלא וחתום על כל פרטיו
  • תעודת זהות של כל אחד מהשותפים
  • חוזה רכישה/שכירות של מקום העסק
  • אסמכתא על קיום חשבון הבנק של השותפות
  • בשותפות רשומה – אישור על רישום השותפות ברשם השותפויות
  • מכתב הסמכה – על השותפים למנות נציג אחד מתוכם, שיפעל בשמם בכל הפעילות הנוגעת למע״מ

חברה תציג:

  • טופס רישום מלא וחתום על כל פרטיו
  • תעודת רישום ברשם החברות
  • פרוטוקול בעלי זכות חתימה לכל דבר ועניין
  • תעודת זהות של כל אחד מהדירקטורים בחברה
  • חוזה קנייה/שכירות של מקום העסק
  • אסמכתא על קיום חשבון בנק של החברה
  • מידע על הרכוש: סכום ההשקעה, מקורות המימון ומחזור העסקאות המשוער

אדם שיש לו מספר עסקים או מספר יחידות עסק, יירשם כעוסק אחד לגבי כולם, אולם הוא רשאי להירשם בנפרד לגבי כל עסק או יחידה שבעסקו בתנאים שנקבעו בחוק.

לפי תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, טופס הרישום יכלול פרטים שלדעת המנהל נחוצים לביצוע החוק, וביניהם: סוג העסק, מחזור העיסקאות השנתי של העסק, מספר המועסקים בעסק ומספר תיק הניכויים באגף מס הכנסה. ככל שמדובר בשותפות, טופס הרישום יכלול גם פרטים על השותפים וכן על נציג השותפות (אחד השותפים שמקום מושבו הקבוע בישראל והוא כשיר לכל פעולה משפטית)

לפרטים ולמידע נוסף ראו אתר האינטרנט של רשות המיסים.

2. מס הכנסה

אם התחלתם לעסוק בעסק או במשלח יד עליכם להודיע על כך בכתב לפקיד השומה באזור בו מתנהל העסק, לא יאוחר מיום פתיחת העסק או תחילת העיסוק במשלח היד.

בהודעה לפקיד השומה יש למסור את הפרטים הבאים:

  • שם מלא
  • מספר זהות
  • כתובת פרטית
  • מהות העיסוק
  • כתובת העסק
  • מספר הטלפון
  • תאריך פתיחת העסק
  • שם העסק ומספר עוסק במע"מ

יש למלא דו"ח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה, הכולל את הפרטים הדרושים לפתיחת התיק.

זוג נשוי רשאי, בתנאים מסוימים, לבחור את בן הזוג שעל שמו יתנהל התיק במס הכנסה.

אם בעסק מועסקים עובדים או משולמים תשלומים אחרים החייבים בניכוי מס במקור, יש לפתוח תיק ניכויים.

מומלץ להסתייע בשירותיו של רו"ח מנוסה בכל הקשור להגשת הדיווחים הנדרשים למס הכנסה.

לפרטים ולמידע נוסף ראו אתר האינטרנט של רשות המיסים.

3. ביטוח לאומי

עצמאי (עסק בבעלות אישית או שותפות) חייב להירשם בביטוח לאומי מיד, ואף רצוי לפני פתיחת העסק או התחלת העבודה.

חשוב לדעת, כי תנאי מוקדם והכרחי לקבלת גמלה בעת פגיעה בעבודה הוא שבעת הפגיעה העוסק היה רשום כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

לשם רישום יש לפנות למחלקת הביטוח והגבייה בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.

הרישום מתבצע באמצעות הגשת טופס דין וחשבון רב שנתי. בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג- 1963, להלן פרטים שיש למסור:

  • שם
  • מספר תעודת זהות
  • כתובת מלאה
  • עיסוק
  • הצהרה בדבר עיסוק במשלח היד (בתקופת הדיווח)
  • תיאור משלח היד
  • משך הזמן הממוצע בשבוע המיועד לעבודה במשלח היד כעצמאי
  • הכנסות משוערות (לצורך קביעת הבסיס לתשלום דמי ביטוח)

אפשרויות נוספות לרישום הן הגשת דין וחשבון – הודעה בכתב על עבודה כעצמאי בהתאם לנדרש בחוק, או תשלום, בתקופה שקדמה ליום המזכה בגמלה, של כל דמי הביטוח לכל ענפי הביטוח, שבהם היה העוסק חייב, על פי מקורות הכנסתו כעובד עצמאי.

למידע ולפרטים נוספים ראו אתר המוסד לביטוח לאומי.

4. רשם החברות

מי שמבקש להקים חברה בישראל צריך להגיש לרשם החברות בקשה לרישום. להלן פירוט המסמכים הדרושים לצורך הקמה ורישום של חברה:

טופס הגשת מסמכים לרישום חברה

במסגרת טופס זה יש לציין שלוש חלופות לשם המוצע עובר החברה, יש למלא מספר טלפון זמין של מגיש הבקשה לצורך בירורים, וכן יש לציין את מספר העותקים המאומתים של תקנון המבוקשים על ידי מגיש הבקשה (בכפוף לתשלום אגרה ולהמצאת תקנון במספר עותקים מספיק).

תקנון

על התקנון לכלול, בין היתר, את הפרטים הבאים:
o שם החברה
o מטרות החברה
o פרטים בדבר הון רשום ומוקצה לבעלי המניות
o פרטים בדבר הגבלת אחריות
o פרטי בעלי המניות, שם מלא, מספר זיהוי ומען.

בעלי המניות נדרשים לחתום על התקנון ויש לאמת חתימתם ע"י עו"ד.

טופס בקשה לרישום חברה

זהו "טופס 1" בתוספת לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ס-1999 .
על הפרטים בטופס להיות זהים לפרטים שבתקנון החברה.

הטופס יוגש ע"י בעל/י המניות בלבד (אפשרי שרק אחד מבעלי המניות יחתום על הטופס).
את חתימת מגיש הבקשה על גבי הטופס יש לאמת בתצהיר בפני עורך דין.

טופס הצהרת דירקטורים ראשונים על נכונותם לכהן כדירקטורים

זהו "טופס 2" בתוספת לתקנות החברות (דיווח, פרטי רישום וטפסים), התש"ס-1999.
חתימת המצהיר תאומת בתצהיר בפני עורך דין.

הצהרת בעלי מניות

הבקשה לרישום חברה מכילה בתוכה הצהרת בעלי מניות. לכן, כאשר לחברה יש רק בעל מניות אחד שחתם כבר על הבקשה אין צורך בהגשת הצהרה נוספת. לעומת זאת, אם לחברה יש יותר מבעל מניות אחד, יש צורך שבעלי המניות האחרים שלא חתמו על הבקשה לרישום חברה יצרפו לבקשה את הצהרתם.

נוסח הצהרת בעלי מניות לגבי יחיד ולגבי תאגיד מצוי בסעיף 1 בטופס הבקשה לרישום חברה.

עורך הדין יאמת את חתימות בעלי המניות הראשונים, ויזהירם בתצהיר.

אסמכתא על תשלום אגרת רישום חברה

על-מנת למנוע דחיות ועיכובים בבקשות לרישום חברה חשוב להקפיד על מילוי הטפסים בהתאם לכל ההוראות.

למידע ולפרטים נוספים ראו אתר רשות התאגידים.

5. רשם השותפויות

לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 שותפות שהוקמה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום בתוך חודש מהיום בו קמה (לא כולל שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה).

אם השותפות לא נרשמה כדין, על כל אחד משותפיה יושת קנס על פי הקבוע בחוק, אולם אי רישומה של השותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו, כלומר הרישום אינו מהווה תנאי לקיום השותפות.

רישומה של שותפות מתבצע על ידי משלוח הודעה לרשם השותפויות, החתומה בידי השותפים והמכילה את הפרטים הבאים:

  • שם השותפות (אם השותפות מוגבלת, מוסיפים סיומת "שותפות מוגבלת" או "ש.מ.")
  • מהות העסק
  • מקומו הראשי של העסק
  • שמו המלא ומענו של כל שותף
  • שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה (אלא אם כולם מורשים לכך)
  • תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה.

ברישום שותפות מוגבלת ההודעה לרשם תכיל, בנוסף על הפרטים הנדרשים משותפות רגילה, הודעה שהשותפות היא מוגבלת ופרטים על כל שותף מוגבל ועל הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת, ובנוסף יש לצרף לבקשה את הסכם השותפות.

עם רישום השותפות על היזמים לשלם לרשם השותפויות אגרות רישום, בהתאם לאופי השותפות.

למידע ולפרטים נוספים ראו אתר רשות התאגידים.

** מאמר זה הינו מאמר שלישי בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

2 – עוסק, שותפות או חברה?

4 – רישוי עסקים

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות, ​ ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

 

עוסק, שותפות או חברה?

עוסק, שותפות או חברה?

קיבלתם החלטה להקים עסק? בשלב זה עולה השאלה מהי צורת ההתאגדות המתאימה ביותר עבורכם. קיימות צורות התאגדות שונות, כאשר לכל צורת התאגדות יש את היתרונות והחסרונות שלה מבחינת עלויות, היבטי מיסוי, אחריות, דרך ניהול העסק ואופן קבלת ההחלטות בו, חלוקת רווחים ועוד.

להלן נביא בפניכם סקירה כללית של הנושא, המתייחסת לצורות ההתאגדות הנפוצות. חשוב לזכור, כי ההחלטה בדבר צורת ההתאגדות תלויה בנתונים הייחודיים והפרטניים שלכם ושל העסק שברצונכם להקים, ולפיכך מומלץ לקבל יעוץ מקצועי, בפרט בהיבטי מיסוי, טרם קבלת החלטה.

1. עוסק מורשה / פטור

עסקים קטנים, ובעיקר כאלה שאדם אחד בלבד עומד מאחוריהם, בוחרים פעמים רבות להתנהל במסגרת של "עוסק מורשה" או "עוסק פטור". המונחים עוסק מורשה ועוסק פטור לקוחים מחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ומן התקנות שהותקנו מכוחו.

על פי החוק, "עוסק" הינו "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי"

"עוסק מורשה" מוגדר כ"עוסק שנרשם לפי סעיף 52 או לפי סעיף 58 ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים"

ואילו "עוסק פטור" מוגדר כ"עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 99,006 שקלים חדשים לשנה (נכון לשנת 2016) או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר".

כלומר, עוסק פטור הינו מי שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על הסכום הנקוב בחוק, ובתנאי נוסף כי אינו נמנה על רשימת העוסקים המוגדרים בתקנות כ"עוסקים מורשים".

תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו – 1976 מגדירות את העסקים הבאים ככאלה החייבים להירשם כעוסקים מורשים, גם אם מחזור העסקאות שלהם נמוך:

" (1)בעל מקצוע חופשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית; וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד [השירותים על פי תקנה זו כוללים בנוסף "מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה, פישור, […] או חברות בועדות שהוקמו על פי דין"]

(2) רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיוטרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;

(3) בעל בית ספר לנהיגה על פי רשיון שניתן לפי סעיף 15 לפקודת התעבורה

(4) בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ"ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס.

(5) סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין; […]

(6)סוחר רכב ומתווך רכב; […]

(7)חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות;

(8) אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות"

זכויותיו וחובותיו של עוסק מורשה לעומת עוסק פטור:

  • עוסק מורשה מדווח פעם בחודשיים למע"מ (או פעם בחודש, ממחזור עסקאות מסויים ומעלה). לעומתו, עוסק פטור מגיש הצהרה למע"מ פעם בשנה ביחס למחזור עסקאותיו, וכל עוד לא הגיע לתקרה על פי החוק הוא יכול להמשיך וליהנות ממעמדו כעוסק פטור.
  • עוסק מורשה גובה מע"מ מלקוחותיו, ומנגד רשאי לקזז את המע"מ בגין ההוצאות שלו. לעומתו, העסקאות של עוסק פטור (למעט עסקאות מקרקעין) פטורות ממע"מ, הוא אינו גובה מע"מ מלקוחותיו, ומנגד הוא אינו רשאי לקזז מע"מ בגין הוצאותיו, כך שכדאיות הרישום כעוסק פטור תלויה בין היתר ברמת ההוצאות.

הרישום כעוסק מורשה ואופן ניהול החשבונות הוא פשוט יחסית.

החסרון העיקרי של צורת רישום זו הוא כי עוסק מורשה נושא באופן אישי בכל החובות וההתחייבויות של העסק, ואין ביכולתו לפעול כ"ישות משפטית נפרדת" וליהנות מהגנה על נכסיו הפרטיים, כך שאם רמת הסיכון בניהול העסק גבוהה יש לקחת זאת בחשבון.

2. שותפות

יזמים המקימים עסק חדש יכולים להתאגד יחדיו כשותפות עסקית.

לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, "שותפות" הינה "חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות";

"קשרי שותפות" הינם "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר"

כלומר, אין דרישה לפי הפקודה לקיומו של הסכם שותפות. בהיעדר הסכם, יחולו על קשרי השותפות החובות והזכויות המפורטות בפקודה. על חלק מהוראות אלה ניתן להתנות  במסגרת הסכם ייעודי בין השותפים שיגדיר בין היתר את אופן הניהול של השותפות על פי תפישתם ורצונם.

השותפות מוגבלת ל-20 שותפים בלבד (למעט שותפות במשרדי עו"ד ורו"ח, המוגבלת ל-50). שותפות שהוקמה לשם ניהול עסק חייבת ברישום בתוך חודש מיום הקמתה. פירוט נוסף ראו כאן [הפניה לחובות הרישום]. כמו כן, השותפות חייבת בתשלום אגרה שנתית.

השותפות כשרה לפעולות משפטיות שונות, אולם בשונה מחברה בע"מ, בשותפות רגילה (שותפות כללית) השותפים אחראים לכל חובות השותפות ביחד ולחוד, וניתן לשלוח יד לנכסיהם הפרטיים.

לעומת זאת, אם היזמים יקימו שותפות מוגבלת, על שותפות כזו לכלול שותף כללי אחד לפחות החב בכל חיוביה באופן מלא, ואילו השותף או השותפים הנוספים יכולים להיות שותפים מוגבלים, שאינם חבים בחיובי השותפות אלא כדי שיעור הסכום שהכניסו להון השותפות.

שותפות מוגבלת, בניגוד לשותפות כללית,  מחוייבת בקיום הסכם בכתב. נוכח אחריותו המוגבלת שותף מוגבל הוא אינו רשאי להשתתף בניהול עסקי השותפות ואין כוחו יפה לחייב את השותפות, וניהול השותפות המוגבלת ייעשה ע"י השותף הכללי בלבד.

3. חברה בע"מ

ככל שהעסק גדול יותר מבחינת היקף פעילותו והכנסותיו, מערב מספר שותפים או עובדים רב יותר, או מקיים פעילות בעלת רמת סיכון גבוהה יותר, כך עולים היתרונות ברישומו כחברה בע"מ.

על פי חוק החברות, תשנ"ט-1999 כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור. חברה יכולה להיות חברת אדם אחד, עם בעל מניה אחד.

"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד", כלומר החברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה, שיכולה בין היתר להתקשר בחוזים, לתבוע ולהיתבע.

בחברה בערבון מוגבל אחריותם של בעלי החברה מוגבלת לכלל נכסיה בלבד. במקרים חריגים בלבד, בהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של חברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר, בית המשפט רשאי "להרים את מסך ההתאגדות" ולייחס חוב של חברה לבעל מניות בה.

על מנת להקים חברה בישראל יש לנסח תקנון לחברה, למנות דירקטורים ראשונים ולהגיש בקשה לרישומה לרשם החברות.

החברה מנוהלת על ידי דירקטוריון החברה, אשר מוסמך לקבל את כל ההחלטות בקשר לפעילות החברה. תקנון החברה מסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם ובינם לבין החברה, והוא קובע, בין היתר, את שם החברה, מטרותיה, הונה הרשום, המניות וסוגיהן, האחריות של בעלי המניות, ונושאים נוספים שבעלי המניות מוצאים לנכון להסדיר כגון מספר הדירקטורים, זכויותיהם וחובותיהם של בעלי המניות, אופן חלוקת הרווחים בחברה, דרכי הניהול של החברה ועוד.

הקמת חברה כרוכה בעלויות לא מבוטלות, בין היתר בגין אגרת רישום, אגרה שנתית, הנהלת חשבונות מורכבת, ליווי רו"ח ועו"ד, הגשת דו"חות שנתיים ועדכונים שונים ועוד.

יחד עם זאת, להקמה של חברה בע"מ יתרונות רבים, בהם עקרון האישיות הנפרדת, יצירת תדמית עסקית יציבה, קיום מגוון אפשרויות לגיוס משקיעים ומימון בנקאי, שיעור מס חברות מופחת וחסכון בתשלומי ביטוח לאומי.

** מאמר זה הינו מאמר שני בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

1 – איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

3 – חובות הרישום של עסק חדש

4 – רישוי עסקים

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות,  ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר

 

איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

איך מתחילים – 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם

החלטתם להקים עסק, בחנתם את הרעיון ואת אפשרויות מימושו מבחינה שיווקית ופיננסית, בניתם תכנית עסקית, ואתם בדרך להגשמת החלום.

כבר בשלב הראשוני יש חשיבות רבה לבחינה משפטית של מכלול ההיבטים הרלבנטיים לעסק הפרטי שלכם. היבטים אלה עשויים להשפיע באופן מהותי על תהליך הקמת העסק ועל ההחלטות שתקבלו, החל משלב גיבוש הרעיון, דרך שלבי הקמת העסק, ועד לניהולו השוטף.

הרעיון העסקי הטוב ביותר עלול להכשל אם לא נבחנה מבעוד מועד ההיתכנות המשפטית ליישומו ואם לא נבנתה עבורו התשתית המשפטית המתאימה אשר תגן עליכם ועל האינטרסים שלכם.

אז איך מתחילים? לפניכם סקירה של 5 הצעדים הראשונים בדרך לעסק שלכם.

1. בחינת היתכנות משפטית

לפני שלב ההקמה של העסק חשוב שתתנו את הדעת למגבלות משפטיות שעשויות לחול על הפעילות העסקית המתוכננת. בשלב זה ראוי וחשוב ליטול יעוץ משפטי ביחס לרעיון הייחודי שלכם, ובין היתר לבחון:

  • האם קיימת מניעה או מגבלה חוקית לביצוע הפעילות המתוכננת?
    האם, למשל, קיימים איסור או מגבלה מכוח החוק? האם ישנן זכויות של צדדים שלישיים המשפיעות על הפעילות או אופן מימושה?
  • האם קיים צורך בקבלת רשיונות או היתרים מיוחדים? אם כן, מה ההשלכות שתהיינה לכך (סיכויים וסיכונים, השלכות פיננסיות, פרוצדורה, לוחות זמנים ועוד)?
  • האם וכיצד ניתן להגן על הרעיון ועל המידע שלכם מבחינה משפטית?
    כיצד תוכלו להגן על רעיון עסקי חדש?
    האם יש בידיכם המצאה שניתן לרשום כפטנט?
    האם תוכלו להגן על נכסיכם או חלקם באמצעות זכויות יוצרים, סימני מסחר או מדגמים?
    כיצד תוכלו להגן על מידע מסחרי שאתם מעבירים לשותפים עסקיים פוטנציאליים מפני שימוש בו ללא הרשאה או העברתו וחשיפתו בפני מתחרים וגורמים נוספים?

2. החלטה ביחס לצורת ההתאגדות

צלחתם את שלב ההיתכנות והחלטתם להקים עסק. כעת חשוב לבחון את צורת ההתאגדות המתאימה עבורכם. צורות ההתאגדות הנפוצות הן עוסק מורשה/פטור, חברה בע"מ או שותפות. לכל צורת התאגדות יש את היתרונות והחסרונות שלה מבחינת עלויות, היבטי מיסוי, אחריות, דרך ניהול העסק ואופן קבלת ההחלטות בו, חלוקת רווחים ועוד.

למידע נוסף בנושא ראו המאמר בעניין "עוסק, שותפות או חברה?"

3. חובות רישום

לאחר שהחלטתם על צורת ההתאגדות המתאימה לכם הגיע שלב הרישום של העסק. חובות הרישום תלויות בצורת ההתאגדות של העסק וכוללות בין היתר רישום במע"מ, במס הכנסה, בביטוח לאומי וכן אצל רשם החברות או השותפויות, לפי העניין.

למידע נוסף בנושא ראו המאמר בעניין "חובות הרישום של עסק חדש".

4. היתרים ורשיונות

קיימים סוגים של פעילויות או עסקים שקיומם טעון קבלת רשיונות או היתרים מגופים ממשלתיים או עירוניים.

כך, למשל, חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, והצווים מכוחו קובעים רשימה של עסקים המחוייבים בקבלת רשיון עסק. רשיון זה ניתן על ידי העירייה או המועצה המקומית שבשטח שיפוטה נמצא העסק וכפוף לעמידה בדרישות שונות.

למידע נוסף בנושא ראו המאמר בנושא "רישוי עסקים".

כמו כן, בהתאם לתחום פעילות העסק יתכן כי קיים צורך בקבלת רשיון או היתרים נוספים.

5. מיסוד תשתית משפטית

חשוב להסדיר מבעוד מועד את מכלול הזכויות והחובות הרלבנטיות ביחסים עם לקוחות, ספקים, שותפים עסקיים, עובדים וכל גורם רלבנטי נוסף שעמו בא העסק במגע.  אל תסתפקו בהבטחות ובתרבות ה"סמוך" ו"יהיה בסדר", הבטיחו זכויותיכם מראש והימנעו מחוסר נעימות, מחלוקות וויכוחים מיותרים בעתיד.

להלן מספר דוגמאות להתקשרויות נפוצות:

  • הסכמים עם לקוחות – הסכמי שירות ומכירה, הסכמי יצור או פיתוח, הסכמים למתן זכות שימוש או רשיון, הסכמים יעודיים לאתרים ויישומים (תנאי שימוש, מדיניות פרטיות), הצעות מחיר ותקנוני מבצע.
  • הסכמים עם שותפים עסקיים – הסכמי מייסדים, הסכמי שותפות, הסכמי הלוואה, השקעה ותיווך השקעה, הסכמי שיתוף פעולה.
  • הסכמים עם בעלי מקצוע וספקים נוספים – הסכמי העסקה, הסכמי יעוץ, הסכמי קבלן, הסכמי שיווק והפצה, הסכמים לאספקת שירותים ומוצרים שונים.
  • הסכמי סודיות ואי תחרות – הגנה על המידע המסחרי הרגיש של העסק
  • הסכמי נדל"ן – רכישה או השכרה של נכס לשם ניהול הפעילות העסקית או כהשקעה.

** מאמר זה הינו מאמר ראשון בסדרת מאמרים בנושא "מורה נבוכים – המדריך ליזם, צעד אחר צעד".

למאמרים נוספים בסדרה:

2 – עוסק, שותפות או חברה?

3 – חובות הרישום של עסק חדש

4 – רישוי עסקים

 

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר.  לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע להקמת עסק, לרבות בחינת היתכנות משפטית, צורת ההתאגדות,  ליווי תהליכי הרישום והרישוי ומיסוד התשתית המשפטית ההסכמית לפעילות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר