מהי צוואה הדדית ומה יתרונותיה?

מהי צוואה הדדית ומה יתרונותיה?

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית מהווה הסדר חוקי חדש יחסית, שנכנס לתוקף בשנת 2005, ונועד לאזן בין העקרון של החופש לצוות (התייחסות לצוואה כמעשה אישי, שניתן לשינוי בכל עת ללא מגבלה, ובו אין ואסור שתהא לצד שלישי כלשהו יכולת השפעה או התערבות), לבין האינטרס שיש לשני בני זוג זה ביחס לצוואתו של זו.

כיום מכיר החוק באפשרות עריכה של צוואה הדדית ע"י בני זוג במשותף, מתוך הסתמכות של בני הזוג זה על צוואתו של זו, כאשר במסגרת הצוואה קובעים בני הזוג הוראות שיחולו על שניהם בנוגע לחלוקת העזבון לאחר פטירתו של כל אחד מהם.

נוסח הצוואה ההדדית ותוכנה תלויים בנסיבות של כל מקרה לגופו וברצונם הייחודי של בני הזוג. הזוכה על פי הצוואות יכול להיות בן הזוג האחר או צד שלישי, וניתן לערוך אותן בין בשני מסמכים באותה עת ובין במסמך אחד.

כך, למשל, בני הזוג עשויים לקבוע הסדר, לפיו לאחר פטירת אחד מהם בן הזוג הנותר בחיים יירש את כל הרכוש והכספים, ורק לאחר פטירתו של האחרון יירשו ילדיהם את העיזבון. בכך נמנע עימות אפשרי בין בן הזוג הנותר בחיים לבין הילדים, כולל ובייחוד ילדים מנישואים קודמים של המנוח.

יתרונות הצוואה ההדדית

בדוגמה שלעיל, העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדים, מאפשרת לו מחד גיסא להמשיך לנהל את חייו מבחינה כלכלית ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים (למשל, דרישה למכירת דירת המגורים), ומאידך גיסא מבטיחה שעם מותו יועבר הרכוש לילדים ולא למאן דהוא אחר (למשל, במקרה של נישואים לבן זוג חדש).

בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות, לפיו הוראות הצוואה יחייבו גם את בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג. בכך מבטיחה הצוואה ההדדית לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי.

הגנה על אינטרס ההסתמכות של בני הזוג

על מנת להגן על אינטרס ההסתמכות של בני הזוג, החוק קובע, כי אם מי מבני הזוג מעוניין לבטל צוואתו, הרי כל עוד בן זוגו בחיים עליו למסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה, ועם מסירתה בטלות 2 הצוואות ההדדיות.

לאחר מותו של אחד מבני הזוג, ביטולה או שינויה של צוואה הדדית על ידי בן הזוג שנותר בחיים אפשרי בכפוף לתנאים הבאים: כל עוד לא חולק העיזבון –  בן הזוג שנותר בחיים יסתלק מכל חלק בעזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית, ולאחר חלוקת העזבון – עליו להשיב את שירש לפי הצוואה ההדדית.

** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר

מדוע חשוב לערוך צוואה?

מדוע חשוב לערוך צוואה?

אין אדם האוהב להרהר באחרית ימיו. יחד עם זאת, לאור ההשלכות הכלכליות המשמעותיות שיש למותו של אדם על יקיריו, כיום אנשים רבים בוחרים לערוך צוואה, ובכך להבטיח את קיום רצונם ביחס למה שייעשה ברכושם.

אמנם אדם שלא הותיר אחריו צוואה אינו מפקיר את רכושו, שכן קרוביו (בראש ובראשונה בן זוגו וילדיו) יירשו את נכסי עזבונו בהתאם להוראות חוק הירושה, אולם קיימים מצבים רבים ושונים בהם אדם מעוניין לחלק את רכושו באופן שונה מן הקבוע בחוק, וזאת הוא יכול לעשות רק באמצעות צוואה.

להלן מספר דוגמאות למצבים בהם מומלץ לערוך צוואה:

הגדרה ייחודית של היורשים וחלקם

אדם יכול להחליט, לדוגמה, להדיר את אשתו או מי מילדיו מרכושו, להעדיף מי מהם על פני האחרים באופן החלוקה, ו/או לצוות את רכושו או חלקו לאדם או גוף משפטי אחר.

הוראות מיוחדות ביחס לאופן חלוקת הרכוש

קיימים מצבים בהם אדם מבקש להגדיר מי יירש נכסים ספציפיים מתוך עזבונו. במצב זה נדרשת צוואה, שכן החוק מגדיר באופן כללי בלבד, ביחס למרבית חלקי העזבון, מהו החלק שיירש כל אחד מהיורשים על פי דין.

כך, למשל, יתכן שאדם מחזיק במספר נכסי מקרקעין, והוא מבקש להימנע מיצירת שותפות כפויה בין יורשיו ביחס לכל אחד מהנכסים, ותחת זאת לאפשר לכל אחד מהיורשים גמישות בהחלטות, על ידי הועדת נכס ספציפי לכל אחד מהם. עוד יתכן כי ברשותו של אדם מצויים נכסים בעלי ערך סנטימנטלי שהוא מעוניין להוריש לאדם ספציפי, דוגמת ירושה משפחתית, תכשיטים מיוחדים, חפצי אומנות וכיוצ"ב.

הגדרת תנאים לירושה

ישנם מצבים בהם אדם מבקש לכלול בצוואתו תנאים מסוימים לירושה. כך, לדוגמה, יכול אדם לקבוע כי ילדיו יירשו את דירתו, אך זו לא תימכר למשך תקופה מסוימת (למשל, עד למותו של בן זוגו).

בני זוג פרודים או המצויים בהליכי גירושין

אדם המצוי בהליכי גירושין או חי בפירוד מבן זוגו צריך לקחת בחשבון, כי אם לא ערך צוואה ואירע לו חלילה דבר מה תוך כדי ההליכים (שעשויים לארוך זמן רב), אזי בן זוגו הפורמאלי יירש מחצית מרכושו.

ידועים בציבור

במקרה של ידועים בציבור, בהיעדר צוואה עלולה להיווצר בעתיד מחלוקת משפטית סבוכה ביחס למעמדו של הידוע בציבור וזכויותיו או ביחס לחלקם של הילדים (מנישואים ראשונים או שניים). הצוואה תסייע בהגדרת רצונו של המוריש באופן ברור ומדויק ובמניעת מחלוקות וסכסוכים מבעוד מועד.

צוואה הדדית

צוואה זו מתאימה, למשל, במקרה בו בני זוג מבקשים לדאוג זה לזה, ויחד עם זאת להבטיח כי רכושם יעבור לאחר מות שניהם לילדיהם, תוך נטילת התחייבויות הדדיות.

בשל חשיבותה הרבה של הצוואה והשלכותיה הכלכליות המשמעותיות, מומלץ כי הצוואה תנוסח על ידי עורך דין מנוסה, אשר יביע את רצון המצווה בצורה המיטבית, שתתאים לו באופן אישי ותפחית את הסיכויים לסכסוכים עתידיים ולאבדן כספים (למשל, בהיבטי מיסוי).

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר

תוקף הצוואה ועילות לפסלותה

תוקף הצוואה ועילות לפסלותה

החוק מונה מספר פגמים שעלולים להביא לפסלותה של צוואה. הפגמים עשויים ליפול בכשרות המצווה, ברצונו, או בצוואה עצמה.

הכשרות לצוות

צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה (כלומר בשל מצבו הנפשי, המנטלי או הגופני לא היה מודע למעשיו והשלכותיהם) – בטלה.

הצוואה כמעשה אישי וחופשי

החוק קובע מספר כללים על מנת להבטיח כי הצוואה תבטא את רצונו האישי והחופשי של המצווה, ללא כל השפעה או לחץ מצד מאן דהוא:

1 – אין תוקף להתחייבות לעשות צוואה, לשנותה, לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה, והוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.

2 – צוואה הינה מעשה אישי, היא נעשית על ידי המצווה עצמו, והוראת צוואה התולה תוקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.

המצווה אינו יכול למסור לאדם אחר את הקביעה מי יזכה בעזבון או מה יהיה חלקו של כל זוכה. יחד עם זאת, אם המצווה ציין בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, הוא יכול לקבוע בצוואתו מי יהיה רשאי כאמור.

3 – הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.

לשם הדוגמה, במקרה שבו המצווה היה תלוי בנהנה במידה ששללה למעשה את רצונו החופשי ניתן לטעון לקיומה של השפעה בלתי הוגנת.

לעומת זאת, הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות בטלה רק אם לא ניתן לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות ולתקן אותה בהתאם ע"י בית המשפט.

בכל מקרה, אם עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, היה בידי המצווה לבטל את הצוואה והוא לא עשה זאת – אזי לא יהיה עוד באותו פגם כדי לבטל או לשנות את הוראת הצוואה.

פגמים בצוואה עצמה

1 – אם נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, וניתן לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט יכולים להורות על תיקון הטעות.

2 – צוואה סתומה – הוראת צוואה שלא ניתן להבין ממנה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שלא ניתן להבין את משמעותה – בטלה.

3 – הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.

4 – צוואה לטובת עדים – הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של מי מהנ"ל – בטלה.

בטלות הצוואה

אם נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב, אזי התנאי או החיוב בטלים, אך אין בכך כדי לבטל את הזכיה עצמה.

אם על פי הוראות החוק חלק, הוראה או תנאי של צוואה בטלים – אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה, אלא אם כן ובמידה שנראה לבית המשפט שיש קשר בל ינותק בין ההוראות או החלקים הללו לבין החלקים שבוטלו או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדי החלקים שבוטלו.

** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

צורת הצוואה – סוגי הצוואות המוכרים על פי הדין בישראל

צורת הצוואה – סוגי הצוואות המוכרים על פי הדין בישראל

החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגים של צוואות:

1 – צוואה בכתב יד

המצווה יכול לערוך מסמך, הכתוב כולו בכתב ידו, במסגרתו יקבע את רצונו באשר למה שייעשה ברכושו לאחר מותו.

להלן הדרישות שמציב החוק ביחס לצוואה בכתב יד:

(1) על הצוואה כולה להכתב בכתב ידו של המצווה,
(2) על המצווה לרשום בכתב ידו את תאריך עריכת הצוואה,
(3) על המצווה לחתום על הצוואה.

צוואה בכתב יד אינה מומלצת, משום שלרוב היא מנוסחת בידי המצווה, ללא הסתייעות בעו"ד מומחה ומנוסה בתחום, ולכן עלולים ליפול בה פגמים אשר יביאו לפסילתה או למימושה באופן שאינו תואם את הכוונה והרצון האמיתיים והמלאים של המצווה.

2 – צוואה בעדים

להלן הדרישות שמציב החוק ביחס לצוואה בעדים:

(1) צוואה בעדים תהיה בכתב,
(2) הצוואה תצוין בתאריך,
(3) הצוואה תיחתם ביד המצווה,
(4) חתימת הצוואה תהיה בפני שני עדים, לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

על העדים לצוואה להיות עדים כשרים – קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה. כמו כן, פרט למקרה של צוואה בעל פה אם הצוואה מזכה עד לעשייתה – הצוואה בטלה, כלומר עד כשר הוא כזה שאינו נהנה מן הצוואה ואינו בעל עניין בה.

צוואה בעדים מהווה את הסוג הנפוץ ביותר של צוואה, הנערך לרוב ע"י עו"ד מומחה ומנוסה בתחום, שיכול לתת ללקוח רמת בטחון גבוהה יותר ביחס לתקפות צוואתו לאחר מותו.

3 – צוואה בפני רשות

להלן הדרישות שמציב החוק ביחס לצוואה בפני רשות:

(1) "רשות" לעניין הצוואה יכולה להיות אחד מאלה: שופט, נוטריון, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, חבר של בית דין דתי
(2) הצוואה תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני הרשות או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי הרשות
(3) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי הרשות או כפי שהוגשו לידיה, לפי העניין, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והרשות הרלבנטית תאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
אם הצוואה נכתבה בלשון שהמצווה אינו מבין, היא תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא מבין, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושהצוואה נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה.

האלמנטים הצורניים הנדרשים בצוואה בפני רשות פחותים, המחוקק רואה בעצם המעמד בפני הגורמים המוגדרים כ"רשות" כעדות לגמירת דעתו של המצווה.

4 – צוואה בעל פה ("שכיב מרע")

אדם הנוטה למות או הרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, בסכנת חיים, רשאי לצוות בעל פה, בהתאם לתנאים הבאים:

(1) הצוואה בעל פה צריכה להיות בפני שני עדים המבינים את לשון המצווה
(2) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים, שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה, כאשר כל הפעולות הללו ייעשו בסמוך ככל האפשר לאחר שניתן לעשותן.

חשוב לציין, כי צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה כאשר המצווה עודנו בחיים.

** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר

מי כשר ומי פסול לרשת?

מי כשר ומי פסול לרשת?

כשרות לרשת

חוק הירושה קובע מי כשר לרשת אדם במותו, כדלקמן:

1 – כל מי שהיה בחיים במות המוריש
2 – כל מי שנולד בתוך 300 יום לאחר מות המוריש, אלא אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן
3 – לעניין ילד – אין זה משנה אם בעת לידתו הוריו נשואים זה לזה אם לאו
4 – לעניין תאגיד – אם במות המוריש היה התאגיד כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים בתוך שנה ממועד מתן צו קיום צוואה (או בתוך עד שנתיים אם האריך בית המשפט את התקופה)

פסלות לרשת

החוק מונה מקרים בהם אדם יהיה פסול מלרשת את המוריש. בכלל זאת, החוק שולל את זכותו של אדם לרשת בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:

1 – אם הורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש
2 – אם הורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש, אלא אם כן המוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו
3 – אם הורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזויפת.

** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר.

ירושה על פי דין

ירושה על פי דין

במותו של אדם עזבונו עובר ליורשיו. אם המנוח הותיר אחריו צוואה תהיה הירושה על פי מה שקבע בצוואתו. בהיעדר צוואה מגדיר חוק הירושה, תשכ"ה-1965, את היורשים על פי דין, בהתאם למפורט במאמר זה.

היורשים על פי דין הינם:

1 – מי שהיה במות המוריש בן זוגו.

חשוב להדגיש, כי החוק מכיר גם בידועים בציבור כבני זוג לעניין הירושה, וקובע כי איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, אם נפטר אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה (מעין צוואה) – הכל כל עוד אין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

2 – ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדיו של המוריש), הוריו וצאצאיהם (אחיו של המוריש), הורי הוריו וצאצאיהם (דודיו של המווריש).

לעניין זה קובע החוק כי ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו. כלומר, הירושה נקבעת על פי מעגלי קרבה. אם המוריש הותיר ילדים וצאצאיהם (נכדים) – אלה ירשו אותו, ולא ייבחן מעגל הקרבה הבא. בהיעדר ילדים ירשו הורי המוריש וצאצאיהם, ורק בהיעדרם ירשו הורי הוריו וצאצאיהם.

ילדי המוריש חולקים ביניהם שווה בשווה, וכך גם הורי המוריש או הורי הוריו, לפי העניין.

ירושה מכוח אימוץ

ביחסים שבין המאומץ למאמצו – קיימת הדדיות. מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכך גם צאצאי המאומץ יורשים את המאמץ. כמו כן, המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים.

גם המאמץ מצדו יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.
ביחסים שבין המאומץ לקרוביו – אין הדדיות. המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

הירושה מתחלקת בין היורשים, כדלקמן:

בן-זוגו של המוריש נוטל את המטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף.
יתר העזבון מחולק בין בן הזוג ליורשים האחרים בהתאם לנסיבות:

1 – אם המוריש הותיר אחריו ילדים או צאצאיהם או הורים – בן הזוג יקבל מחצית מיתרת העזבון והילדים או צאצאיהם או ההורים יקבלו את מחציתו השניה.

2 – אם המוריש הותיר אחריו אחים או צאצאיהם או הורי הורים – בן הזוג יקבל שני שלישים מיתרת העזבון והילדים או צאצאיהם או ההורים יקבלו את השליש הנותר.

יחד עם זאת, לעניין דירה הכלולה בעזבון – אם ערב מותו של המוריש בן הזוג היה נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה בעזבון, בן-הזוג נוטל את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.

3 – אם המוריש לא הותיר אחריו קרובים כמפורט לעיל – בן הזוג ירש את העזבון כולו.

המדינה כיורשת

בהיעדר יורשים כאמור לעיל המדינה הינה היורשת על פי דין. יחד עם זאת, במקרה כזה נתון בידי שר האוצר שיקול הדעת להעניק מנכסי העזבון שהגיעו למדינה, לאחר סילוק חובות העזבון, תשלומים לאדם שנתמך ע"י המוריש או שתמך בו ערב מותו, או לבן משפחה של המוריש או של בן זוגו שאינו נמנה על יורשיו על פי דין.

** למאמרים נוספים בנושא צוואות וירושות לחץ כאן.

** לתשומת לבכם: המידע המופיע באתר, במאמרים או בטיפים שבו, אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו מחליף יעוץ משפטי פרטני הלוקח בחשבון את הנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם או עסק, ולפיכך אין להסתמך עליו או לראות בו משום המלצה או חוות דעת. לאתר, לכותבי המאמרים ו/או למי מטעמם לא תהא כל אחריות ו/או חבות לגבי המידע. המידע מוצג באופן כללי ועקרוני בלבד, הוא אינו מתיימר להקיף את כלל הוראות הדין והמידע המשפטי הרלבנטי, והוא לא בהכרח משקף את המידע המדויק או העדכני ביותר. לפני החלטה על נקיטה בפעולה כלשהי (או הימנעות ממנה) ראוי ומומלץ לערוך סקירה משפטית מקיפה, ולהתייעץ עם עו"ד מנוסה ובעל מומחיות בתחום, שיבחן את הנתונים והצרכים הייחודיים שלכם. כל הזכויות שמורות לעו"ד קרן טוהר.

לקבלת יעוץ משפטי מקיף, מקצועי ואישי, בנוגע לצוואות וירושות, הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר